מעקה נגישות: הפרטים שהופכים מעקה רגיל לפתרון נגיש

מאת מעקות · מעקות Railing2 בנובמבר 20265 דקות קריאהמילות מפתח: מעקה נגישות
מעקה נגישות: הפרטים שהופכים מעקה רגיל לפתרון נגיש
תוכן העניינים
  1. רצף האחיזה: למה מעקה נגישות לא יכול להיקטע?
  2. כבשים ורמפות: עיקרון שונה ממדרגות
  3. קו אחיזה כפול: מתי נדרש מאחז נוסף בגובה שונה?
  4. ניגוד צבעים, מרקם אחיזה וקצוות סגורים
  5. מעקה נגישות במוסדות: בתי כנסת, מקוואות ומבני ציבור
  6. מעקה רגיל מול מעקה נגישות: מה משתנה בפועל?
  7. הזמנת מעקה נגישות לפי מידה: מהמדידה להתקנה

מעקה נגישות הוא מעקה או מאחז יד שמתוכנן לאפשר תנועה עצמאית ובטוחה גם למי שמתקשה בהליכה, נעזר במקל או משתמש בכיסא גלגלים, מעבר לדרישה הבסיסית שחלה על מעקה רגיל. ההבדל המעשי מתבטא ברצף האחיזה לאורך כל המסלול, בקוטר נוח לכף היד, בהמשך אופקי מעבר לקצה המדרגה או הרמפה, ולעיתים גם בקו אחיזה נוסף בגובה שונה. החוק מגדיר נגישות כאפשרות תנועה והתמצאות במקום, וזו בדיוק המטרה שמעקה נגישות אמור לשרת בפועל.

נהוג לחשוב שההבדל בין מעקה רגיל למעקה נגישות הוא רק עניין של עוד כמה סנטימטרים בגובה, אבל זו רק שבריר מהתמונה. מעקה שנעצר באמצע הדרך, מסתיים בקצה חד, או משנה פתאום את עובי האחיזה שלו, עלול דווקא להכשיל את מי שהכי נשען עליו, וזה נכון לבית פרטי עם הורה מבוגר בדיוק כמו שזה נכון למוסד ציבורי.

רצף האחיזה: למה מעקה נגישות לא יכול להיקטע?

מי שנשען על מעקה לצורך שיווי משקל זקוק לתמיכה רציפה מרגע שהיד נוגעת בו ועד הרגע שהוא משחרר אותה. הפסקה באמצע המסלול, בפודסט, בפינה, או במעבר בין גרם מדרגות לרמפה, מכריחה את המשתמש לשחרר אחיזה בדיוק בנקודה הכי פחות יציבה, ושם קורות רוב הנפילות בפועל.

מבחינת תכנון, המשמעות היא שהמעקה צריך לעטוף פינות ומפלסים באותו קוטר ובאותו גובה לאורך כל הדרך, ולהמשיך אופקית קצת מעבר למדרגה הראשונה והאחרונה. כך היד מוצאת תמיכה עוד לפני שכף הרגל דורכת על המדרגה, ולא אחרי.

כבשים ורמפות: עיקרון שונה ממדרגות

ברמפה אין מדרגות בודדות אלא שיפוע רציף, ולכן האחיזה עליה מופעלת אחרת, היד מושכת או דוחפת לאורך כל המסלול ולא נחה בין צעד לצעד. מידת השיפוע של הכבש היא זו שקובעת אם נדרש מאחז יד בכלל, ובאילו צדדים, וזו שאלה שראוי לבדוק מול מהנדס או יועץ נגישות ולא להעריך על העין.

חלק קריטי נוסף הוא ההמשך האופקי של המאחז לפני תחילת הרמפה ואחרי סיומה. אדם שמגיע לרמפה עם הליכון או מקל צריך למצוא אחיזה עוד במישור הישר, לפני שהוא נכנס לשיפוע, ולא רק כשהוא כבר בתנועה עליו. בכניסות למקוואות ולבתי כנסת, שם הרמפה משולבת לעיתים קרובות לצד גרם מדרגות קצר, ההתאמה בין שני סוגי המעבר היא שעושה את ההבדל.

קו אחיזה כפול: מתי נדרש מאחז נוסף בגובה שונה?

במבנים ציבוריים ובחלק מהבתים הפרטיים מתכננים לעיתים קו אחיזה כפול, שני מאחזים מקבילים בגבהים שונים לאורך אותו מסלול. הרעיון פשוט: אדם שעומד זקוף נשען על הקו הגבוה, בעוד שמשתמש בכיסא גלגלים, ילד או אדם נמוך קומה נעזר בקו הנמוך יותר. שני הקווים פועלים יחד ולא מחליפים זה את זה.

הגובה המדויק של כל קו, המרחק ביניהם והמרחק מהקיר הם פרמטרים שהתקן הישראלי קובע עבורם ערכים מוגדרים, ולכן הדרך הנכונה היא לבדוק אותם מול אדריכל או מהנדס לפי סוג המבנה והשימוש בו, ולא להסתמך על הערכה כללית. אנחנו מייצרים מאחזי יד לנגישות לפי מידה בהתאם לתכנית שמתקבלת, כולל התקנה של קו כפול כשהפרויקט דורש זאת.

ניגוד צבעים, מרקם אחיזה וקצוות סגורים

רוצים לשמוע עוד על השירותים של מעקות?

לייעוץ והצעה בוואטסאפ

ניגוד חזותי בין המעקה לקיר או לרקע שמאחוריו מסייע למי שרואה פחות טוב לאתר את המאחז במבט חטוף, עוד לפני שהיד מגששת אחריו. בחירת גוון נירוסטה מול קיר בהיר או כהה היא שיקול תכנוני שראוי להעלות כבר בשלב התכנון, לא כתוספת בדיעבד.

מרקם פני השטח של המעקה חייב לאפשר אחיזה יציבה גם כשהיד רטובה, מבלי להיות מחוספס עד כדי אי נוחות. קצה פתוח או חד בסיום המעקה הוא סכנה בפני עצמה: הוא עלול לתפוס בגד, תיק או קצה מקל הליכה, ולכן בפתרונות נגישות הקצה נסגר ומתעגל כלפי הקיר או כלפי מטה, כך שאין בו שום חלק בולט שאפשר להיתקע בו.

מעקה נגישות במוסדות: בתי כנסת, מקוואות ומבני ציבור

ההתאמות שמחייב החוק במוסדות ציבוריים כוללות מכלול שלם: דרכי גישה למבנה, חניה נגישה, כניסות מותאמות, ריצוף מונע החלקה, מעבר בין מפלסים באמצעות רמפות, ומעקות למדרגות שמהווים חלק בלתי נפרד מהמסלול הנגיש. ההתאמות כוללות, בין היתר, תכנון דרכי גישה למבנה ולשטח הציבורי, חניות נגישות, כניסות מותאמות, ריצוף מונע החלקה, מעבר נוח בין מפלסים שונים באמצעות רמפות, תאורה מתאימה, דלתות רחבות, מעליות נגישות, מעקות למדרגות ומרחב מוגן נגיש. החובה הזו חלה גם על מבנים קיימים ולא רק על בנייה חדשה, בהתאם ללוחות הזמנים וההתאמות שנקבעו בתקנות.

בבתי כנסת ובמקוואות האתגר כפול: המבנה הקיים לרוב בנוי בסגנון אבן או עץ, ובד בבד נדרש פתרון נגישות שלא מתפשר. אנחנו מייצרים מעקות לבתי כנסת ולמקוואות תוך שילוב נירוסטה, מיתרים או זכוכית בגוון ובקו שמתאימים לאופי המבנה, כולל כפיפה ועיגול של קטעים לפי תכנון אדריכלי כשהמסלול דורש זאת.

מעקה רגיל מול מעקה נגישות: מה משתנה בפועל?

קריטריוןמעקה רגילמעקה נגישות
רצף לאורך המסלוליכול להיעצר בפינות ובפתחיםחייב רצף מלא ללא הפסקות
סיום בקצוותקצה פתוח מספיקקצה סגור ומעוגל כלפי הקיר
קו אחיזהשורה אחתלעיתים שתי שורות בגבהים שונים
ניגוד צבעים לרקעלא נדרשמומלץ ולעיתים נדרש
מרקם האחיזהעיצובי בעיקרמותאם לאחיזה גם בידיים רטובות

הזמנת מעקה נגישות לפי מידה: מהמדידה להתקנה

תהליך נכון מתחיל במדידה מדויקת של המסלול כולו, מספר המדרגות, שיפוע הרמפה, מיקום הפניות והמעברים בין מפלסים. על בסיס זה נבחר סוג המעקה: צינור נירוסטה, מיתרים, שילוב עם זכוכית, או מאחז יד עצמאי, ומיוצרים הקטעים המכופפים והמעוגלים הנדרשים כדי לשמור על רצף אחיד לאורך כל הדרך.

  • מיפוי מלא של המסלול, היכן יש מדרגות, רמפות ופניות שדורשות רצף אחיזה
  • בדיקת שיפוע הרמפה מול הצורך במאחז יד בצד אחד או בשני הצדדים
  • התייעצות עם אדריכל או יועץ נגישות לגבי גובה ומרווח מדויקים
  • בחירת גימור וניגוד צבעים מתאים לסוג המשתמשים במקום
  • תיאום בין מעקה הבטיחות למאחז הנגישות כשנדרשים שני הפתרונות יחד
  • התאמת עמידות החומר אם חלק מהמסלול נמצא בחוץ

למי שמעדיף להרכיב בעצמו, כל האביזרים והמחברים הדרושים נמצאים אצלנו במלאי להספקה מיידית, חלקם מיובאים מאיטליה, מגרמניה ומארצות הברית, לצד הדרכה אישית לפני ההתקנה. במעקות Railing אנחנו מייצרים ומתקינים מעקות נגישות כבר למעלה משלושים שנה, לבתים פרטיים, לקבלנים ולמוסדות באזור פתח תקווה, גוש דן והמרכז, ונותנים ליווי מהמדידה ועד ההתקנה הסופית.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין מעקה נגישות למעקה רגיל?

מעקה נגישות חייב להיות רציף לאורך כל המסלול ללא הפסקות, עם קצוות סגורים ומעוגלים ולעיתים עם קו אחיזה נוסף בגובה שונה. מעקה רגיל מתמקד בעיקר במניעת נפילה ולא תמיד נבנה לפי אותם עקרונות אחיזה.

האם חובה להתקין מעקה נגישות בבית פרטי?

החובה החוקית המלאה לנגישות מגורים חלה בעיקר על מבני ציבור ועל בנייני מגורים חדשים מרובי דירות, ולא על בית פרטי צמוד קרקע. עם זאת, גם ללא חובה פורמלית, מומלץ להתקין מעקה נגיש בבית שבו גרים קשישים או אנשים עם מוגבלות ניידות.

איזה גובה צריך מעקה נגישות?

הגובה המדויק של מאחז היד ושל קו האחיזה הנוסף, כשנדרש, נקבע בתקן הישראלי ומשתנה לפי סוג המבנה והשימוש בו. מומלץ לבדוק את הגובה המדויק מול אדריכל או מהנדס לפני ההזמנה וההתקנה.

האם אפשר להתאים מעקה נגישות מנירוסטה לעיצוב קיים של המבנה?

כן, אפשר לייצר את המעקה בכיפוף ועיגול לפי תכנית אדריכלית, ולשלב גימור וגוון נירוסטה שמתאימים לאבן, לעץ או לחומרי הגימור הקיימים במבנה. כך ניתן לעמוד בדרישות הנגישות מבלי לפגוע באופי העיצובי של המקום.

מעקות כאן בשבילכם, מוזמנים ליצור קשר.

לייעוץ והצעה בוואטסאפ
רוצים לשתף את המאמר?לחצו כאן להצגת פוסט מוכן לפייסבוק
מעקה נגישות: הפרטים שהופכים מעקה רגיל לפתרון נגיש

מעקה נגישות הוא מעקה או מאחז יד שמתוכנן לאפשר תנועה עצמאית ובטוחה גם למי שמתקשה בהליכה, נעזר במקל או משתמש בכיסא גלגלים, מעבר לדרישה הבסיסית שחלה על מעקה רגיל. ההבדל המעשי מתבטא ברצף האחיזה לאורך כל המסלול, בקוטר נוח לכף היד, בהמשך אופקי מעבר לקצה המדרגה או הרמפה, ולעיתים גם בקו אחיזה נוסף בגובה שונה. מה ההבדל בין מעקה נגישות למעקה רגיל?

להמשך קריאה 👇
https://railing.bizagent.me/a/accessibility-railing-handrail-design
שיתוף בוואטסאפ

עוד מאמרים

עוד תשובות מקצועיות מאותו תחום